באחד הספרים שאני הכי הכי אוהבת (עפיפונים/ רומן גארי) ישנה דמות מקסימה של ילדה בשם לילה. במהלך הספר לילה "חולמת את עצמה" והדבר היחיד שיותר מקסים מזה, הוא איך שלודו (הילד ולימים הנער ולימים הגבר שאוהב אותה) חולם אותה.
בשנים האחרונות אימצתי לי את הביטוי הזה וגם אני משתדלת "לחלום את עצמי" ולנסות ולחשוב "מה אעשה שאהיה גדולה" אבל בתמימות שהולמת ספרים ובביטחון שמתאים לדמותה של אצילה פולנייה מלפני המלחמה. רוב הזמן, אני לא חושבת שאני מצליחה. הבלוג הזה הוא עוד ניסיון חלימה שכזה.
מה בעצם מתוכנן להיות בבלוג?
אני מתכוונת לפרסם על בסיס קבוע פוסטים נחמדים של "דברים שעושים לי לזרוח"; כמו שירים שאהבתי, או משהו שנהניתי לקרוא בזמן האחרון, או אפילו סתם סיטואציה שראיתי ברחוב. הרעיון הוא להתמקד דווקא בדברים הנחמדים ביומיום בתקווה שזה ינעים את חיי וגם את אלו שלכם. אני בטוחה שלעיתים די תכופות ישתרבב איזה קיטור, אבל הוא יהיה עטוף בכתיבה חיננית אז אולי לא תשימו לב...
פעם בשבוע אני אפרסם פוסט תחת הכותרת "הטור השבועי" שיהיה הטור השבועי שבא לי לכתוב מגיל 15 בערך, משהו יותר מגובש וארוך במגוון נושאים. תוכלו למצוא גם ציטוטים וגם הצעות למוסיקה לפי רגעים (מוסיקת סדר וניקיון, שירי בוקר, שירי סגירת לילה וכו'). אתם מאוד מוזמנים להציע גם רעיונות משלכם.
אני אוהבת מאוד לחשוב באמצעות מילים של אחרים, אז אשאיר אתכם עם רומן גארי:
" חתרתי והאזנתי לילה 'החולמת על עצמה' בלשונו של טאד; לילה החוצה את האוקיינוסים האטלנטיים בשיט יחיד כמו אלן ז'רבו; לילה הכותבת רומנים המתורגמים לכל השפות; לילה המצילה חיי אדם בנאומי סניגוריה חוצבי להבות- והראש הבלונדיני, המוטל על כריות מזרחיות בין ארבעת החותרים, לא תיאר לו כלל כי בעיניי היא יצירה מופלאה ומרגשת פי כמה מכל אלו שהזכירה באי ידיעתה את עצמה..."
לפני סיום, אני רוצה להודות ממש לדניאל ירון המקסימה שעזרה לי ולטכנופוביה שלי לפתוח בלוג!
בשנים האחרונות אימצתי לי את הביטוי הזה וגם אני משתדלת "לחלום את עצמי" ולנסות ולחשוב "מה אעשה שאהיה גדולה" אבל בתמימות שהולמת ספרים ובביטחון שמתאים לדמותה של אצילה פולנייה מלפני המלחמה. רוב הזמן, אני לא חושבת שאני מצליחה. הבלוג הזה הוא עוד ניסיון חלימה שכזה.
מה בעצם מתוכנן להיות בבלוג?
אני מתכוונת לפרסם על בסיס קבוע פוסטים נחמדים של "דברים שעושים לי לזרוח"; כמו שירים שאהבתי, או משהו שנהניתי לקרוא בזמן האחרון, או אפילו סתם סיטואציה שראיתי ברחוב. הרעיון הוא להתמקד דווקא בדברים הנחמדים ביומיום בתקווה שזה ינעים את חיי וגם את אלו שלכם. אני בטוחה שלעיתים די תכופות ישתרבב איזה קיטור, אבל הוא יהיה עטוף בכתיבה חיננית אז אולי לא תשימו לב...
פעם בשבוע אני אפרסם פוסט תחת הכותרת "הטור השבועי" שיהיה הטור השבועי שבא לי לכתוב מגיל 15 בערך, משהו יותר מגובש וארוך במגוון נושאים. תוכלו למצוא גם ציטוטים וגם הצעות למוסיקה לפי רגעים (מוסיקת סדר וניקיון, שירי בוקר, שירי סגירת לילה וכו'). אתם מאוד מוזמנים להציע גם רעיונות משלכם.
אני אוהבת מאוד לחשוב באמצעות מילים של אחרים, אז אשאיר אתכם עם רומן גארי:
" חתרתי והאזנתי לילה 'החולמת על עצמה' בלשונו של טאד; לילה החוצה את האוקיינוסים האטלנטיים בשיט יחיד כמו אלן ז'רבו; לילה הכותבת רומנים המתורגמים לכל השפות; לילה המצילה חיי אדם בנאומי סניגוריה חוצבי להבות- והראש הבלונדיני, המוטל על כריות מזרחיות בין ארבעת החותרים, לא תיאר לו כלל כי בעיניי היא יצירה מופלאה ומרגשת פי כמה מכל אלו שהזכירה באי ידיעתה את עצמה..."
לפני סיום, אני רוצה להודות ממש לדניאל ירון המקסימה שעזרה לי ולטכנופוביה שלי לפתוח בלוג!
מקסימה שכמוך! איזה יופי של בלוג! תתחדשי!
השבמחקיפה מאוד, משימה לא קלה לקחת על עצמך... בהצלחה!!! :)
השבמחק